הקצבות ממשלתיות לארגוני המגזר השלישי: היבטי כלכלה-פוליטית והשלכות עקיפות
ד"ר ניסן לימור, המכון לאחריות אזרחית, המרכז ללימודים אקדמיים
מר אברהם אסבן, האוניברסיטה העברית
nsn@netvision.net.il , aasaban@gmail.com
ממשלות במאה ה-21 מתקשות לספק את כלל הצרכים החברתיים של אזרחיהן ולענות לציפיותיהם (בהנחה שזו שאיפתן מלכתחילה), בין אם מטעמי מדיניות, בשל מחסור באמצעים או משום דרכי הפעילות הממשלתית. במרחב זה פועלים לצד הממשלה ארגוני המגזר השלישי, המבקשים לסייע לקהילה, ולהוות סוכני ביצוע למתן שירותים שהממשלה מעניקה לאזרחים. הקצאת משאבים מהקופה הציבורית, מחדדת את שאלת המדיניות ומשלבת את מושגי הכלכלה הפוליטית. קביעות מסוג זה מחייבות הסדרה על מנת למצוא את האיזון הראוי. בשנת 1992 תוקן חוק יסודות התקציב, תוך שביקש לשרש נהלים שהיו בעבר ונתפשו על ידי הציבור ובית המשפט העליון, כלקויים. התיקון בחוק חייב את משרדי הממשלה לקבוע קריטריונים, כללים והנחיות ביצוע על מנת למנוע הקצאה לא שוויונית של משאבים ציבוריים.
ממשלות במאה ה-21 מתקשות לספק את כלל הצרכים החברתיים של אזרחיהן ולענות לציפיותיהם (בהנחה שזו שאיפתן מלכתחילה), בין אם מטעמי מדיניות, בשל מחסור באמצעים או משום דרכי הפעילות הממשלתית. במרחב זה פועלים לצד הממשלה ארגוני המגזר השלישי, המבקשים לסייע לקהילה, ולהוות סוכני ביצוע למתן שירותים שהממשלה מעניקה לאזרחים. הקצאת משאבים מהקופה הציבורית, מחדדת את שאלת המדיניות ומשלבת את מושגי הכלכלה הפוליטית. קביעות מסוג זה מחייבות הסדרה על מנת למצוא את האיזון הראוי. בשנת 1992 תוקן חוק יסודות התקציב, תוך שביקש לשרש נהלים שהיו בעבר ונתפשו על ידי הציבור ובית המשפט העליון, כלקויים. התיקון בחוק חייב את משרדי הממשלה לקבוע קריטריונים, כללים והנחיות ביצוע על מנת למנוע הקצאה לא שוויונית של משאבים ציבוריים.
המחקר שנעשה, במסגרת תזה לתואר שני (שזכתה בפרס), מבקש להאיר סוגיה זו, תוך שבחן את כלל המבחנים שנקבעו מאז 1992 ועד 2010, במשרדי הממשלה 'החברתיים' (חינוך, רווחה, קליטה ובריאות), השינויים שחלו בהם והסיבות לכך. במחקר נסקרו המבחנים הראשונים שהשינויים שחלו בהם, במיון לפני מועד וסוג השינוי (מהותי או מנהלי), במקביל לתקופות הכהונה של ממשלות ושרים.
ממצאי המחקר מצביעים על הקשרים פוליטיים בתיקוני המבחנים, בייחוד כאשר מדובר בתקופות כהונה של שרים ממפלגות סקטוריאליות ו/או שרים בעלי תפישת עולם חברתית ברורה.
לצד ההקשר הפוליטי, העלו ממצאי המחקר את הפער הקיים בין ההצהרות על הענקת תמיכות ממשלתיות לנושאים חברתיים, לבין המציאות בפועל. מדיניות ההפרטה הממשלתית הביאה להקטנה משמעותית בתקציבי התמיכות ולגידול ברכישת שירותים על ידי הממשלה, בתהליך של מכרז. כספי התמיכות הממשלתיות מהווים כיום אחוז זניח לעומת היקף פעילות המגזר השלישי בישראל. מציאות זו משמעה הגדלת תלותם של ארגוני המגזר השלישי בתקציב הציבורי ובמקביל, צמצום המשאבים העומדים לרשותם לפיתוח ולקידום יזמות חדשה.
תרומתו העיקרית של המחקר היא בבחינת יחסי ממשלה - ארגוני המגזר השלישי בהקשר של כלכלה פוליטית, מחד גיסא; והשפעות עקיפות של תהליכי ההפרטה, מאידך גיסא. תחום קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות הציבורית בתחום תמיכות בארגוני המגזר השלישי ותהליכי הפרטה, חסר, לאורך השנים, דיון ציבורי פתוח. המחקר שופך אור, מגביר שקיפות ומאפשר תובנה ושיח פתוח על המדיניות והשלכותיה.
https://events.ash-college.ac.il/Conference/asaban.aspx
https://events.ash-college.ac.il/Conference/asaban.aspx
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה