בישיבת הוועדה לתיאום ולביצוע של הסתדרות העובדים לפני כשבועיים, הוכרז סכסוך עבודה במשרדי הממשלה. השבוע החל משא ומתן בנושא בין ההסתדרות למשרד האוצר, בניסיון למנוע עיצומים או שביתה של 67 אלף עובדי שירות המדינה.
על מה כל המהומה? בדצמבר 2011, קיבלה הממשלה החלטה להקמת ועדה בראשות נציב שירות המדינה, כדי לדון בנושא "שיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה". לאחר כשנה וחצי של ועדות משנה, צוותי חשיבה של בכירים, והיוועצות עם מומחים ואנשי שטח, פורסם דו"ח הנפרש על גבי 250 עמודים.
במסמך הרפורמה יש קרוב ל–120 המלצות שונות: קטנות וגדולות, הצהרתיות ופרקטיות, כאלה שקלות לעיכול וכאלה שכואבות בגרון. אלא שמה שמעניין ברפורמה הם הסעיפים שגרמו לאנשי ההסתדרות להכריז על סכסוך עבודה. ניתן לייצר רשימה ארוכה של המלצות. הנה שלושה מהן: שינויים במודל המכרזים הקיים, שיתבטאו בהפחתת כוחו של ה"מכרז הפנימי" לטובת מנגנוני מיון וגיוס נוספים; ביזור סמכויות להנהלת המשרדים; ושינוי מנגנון הקביעות, כך שעובדי מדינה יהיו זכאים לקביעות רק לאחר חמש שנים (במקום לאחר שנתיים, במצב הנוכחי), ולא באופן אוטומטי.
בהסתדרות, כמובן, נוקטים רטוריקה של הסכמה לעקרונות תוך התנגדות לפרטים. ראשי ההסתדרות טוענים שאינם נגד רפורמה שתייעל את שירות המדינה ותשפר את השירות לאזרחים, אבל הכרחי שזו תעשה בתיאום מלא עמם, וללא פגיעה בהסכמי השכר הקיבוציים. ועל זה נאמר: ההסתדרות בעד רפורמה, אבל נגד שינויים.
עופר עיני
צילום: אוליבייה פיטוסי
מה שבאמת מרתיע את אנשי ההסתדרות זו העובדה שהם יודעים שהפעם עומדים מולם משרתי ציבור שעשויים מחומר אחר. לפני כשנה, הוקם מטה ליישום רפורמה בנציבות שירות המדינה, בניהולו של רון צור, בכיר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית. נראה כי תוך כדי שהוא מביט במדפים עמוסי הכרכים העבים של הרפורמות הקודמות (כמו אלה שעליהן המליצו ועדות קוברסקי וגל־נור), ידע צור שהוא נבחר למטרה אחת - להוציא לפועל את הרפורמות.
בחירתו של נציב שירות המדינה, משה דיין, להקים את מטה היישום עוד לפני פרסום דו"ח הוועדה, היוותה בחירה אסטרטגית ששינתה לגמרי את אופן כתיבת המסמך ורמת ישימותו. המסמך הסופי כתוב בצורה פרקטית מאוד, מוגדרים בו יעדים ודרכי מדידים, דרכי יישום ואף לוח זמנים מפורט - מאוד לא שכיח במסמכים מסוג זה, ולטעמי, מעיד על רצינות כוונות היישום.
איש אינו יודע מה צופן לנו העתיד. ייתכן שהמשא ומתן בין עופר עיני וההסתדרות לבין נציגי הממשלה יהפוך את הרפורמה למציאות וישפר באופן דרמטי את איכותו של המגזר הציבורי. אך ייתכן גם שרפורמה זו תצטרף לקודמותיה ותגיע לארכיון המדינה. לטובת היישום, הממשלה זקוקה לגב פוליטי חזק ותמיכה אישית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. תפקידנו כציבור לדרוש מנבחרינו לשרת את האינטרס של כלל אזרחי ישראל, ולא להיכנע לאינטרסים צרים.
הכותב הוא סמנכ"ל המכללה למדינאות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה